נישת הצילום שלך היא סוג הצילום שאתה נודע בו ופיתחת בו רמת מיומנות גבוהה. חלק עשויים לשאול אם בכלל יש צורך בנישת צילום מלכתחילה, בעיני, בהחלט כן ובמאמר הזה אסביר לכם למה.
נישה מאפשרת לך להתמקד רק בכיוון אחד או כמה אבל דומים בסגנון שלהם, והיא באה לידי ביטוי בכך שיכירו אותכם עם סגנון מסויים ונקודת מבט ספיצפית. אל תנסו להיות צלמים של כל תחום וכל נושא מכיוון שבסופו של דבר לא ידעו למה לשייך אותכם, במקום זאת, גלו את הנישה שלכם, תחפרו עליה ותהיו הכי טובים בה.
נסו הרבה נישות
זה בעצם צריך להיות מובן מאליו, אבל תתפלאו כמה צלמים נותנים לפחד לעמוד בדרכם לנסות כמה שיותר נישות! יציאה מאזור הנוחות שלכם היא תנאי הכרחי בהחלט כדי למצוא סוף סוף את הנישה שבה אתם הכי טובים. יש הבדל בין לשלוט בהכל לבין פשוט לנסות נישות שונות. תזכרו את זה.
לא מצפים ממכם להיות טובים בהכל - רק לנסות את כוחכם בכמה שיותר כדי לגלות במה אתם הכי טובים. כשאתם מנסים נישות שונות עם מגוון רחב של לקוחות, אתם לומדים איפה אתם הכי חזקים ולאן אתם הכי נמשכים כצלמים.
בנוסף, כאשר תנסו נישות שונות, תוכלו ללמוד גם מצלמים אחרים ומנוסים יותר במומחיותם. כל מה שצריך זה רק קצת ענווה וסקרנות.
מצאו סגנון משלכם לפני שתתמקמו בנישה
לפני שתגלו את הנישה שלכם, יהיה עליכם לקבוע את הסגנון האמנותי שלכם קודם. בכל הנוגע לגדילה מקצועית, אז בדרך כלל מתחילים את הקריירה בניסיון להעתיק את הסגנונות הוויזואליים של צלמים או אמנים אחרים שאנחנו מעריצים ומסתכלים עליהם - אבל רק עד לנקודה מסוימת.
לאחר מכן, לאחר שיש לכם ניסיון כלשהו, אתם גדלים ומפתחים סגנון חזותי משלכם. אתם בעצם חייבים. רק ככה גדלים. לאחר שהבנתם מה הסגנון החזותי שלכם, אתם מוכנים לבחור בביטחון רב יותר את הנישה שלכם.
קבע מה נותן לך השראה
ללא השראה, לעולם לא תמצאו את הנישה שלכם. במילים אחרות, עליכם לקבל השראה ממשהו כדי לפתח אהבה ותשוקה לנישה שבחרת. אז שאלו את עצמכם, מה מעורר בכם השראה?
אם רק תבחרו נישה באופן שרירותי או כיוון שמישהו אמר לך, זה יהיה מאוד מאולץ ומעושה. רוב הסיכויים שבסופו של דבר לא תצליח עם הבחירה השרירותית הזו. עם השראה, יהיה לכם הרבה יותר קל.
נניח שאתם חושבים שאתם באמת מתאימים לצילום משפחות בסטודיו, אז אתם מקבלים את העבודה הראשונה שלכם ואז אתם מגלים שצילום משפחה עם ילדים בסטודיו פשוט לא עומד בציפיות שלכם. ואז, אתה שואל את עצמך, מה השתבש? לאחר קצת בחינה עצמית, אתה מבין שההשראה שלך מגיעה מצילומי אורח החיים שלהם ומצלמים דוקומנטרים יותר, בשל תחושת הריאליזם שלהם.
אז אתה חוזר לצילום המשפחתי שלך ואז מצלם במקום זאת את בני המשפחה בצורה טבעית, בחצר של הבית שלהם בזמן שהילדים משחקים בחצר. בחיבור להשראה שלך בתוך הנישה הזו, אתה פתאום מרגיש שזה הרבה יותר משמעותי עבורך. זה מה שהשראה יכולה לעשות למציאת הנישה שלך.
למצוא את הנישה הזאת, סוף סוף
אם אתה מתעסק בצילום ולא עושה מזה קריירה, כנראה שאתה לא צריך נישה. עם זאת, גם אם אתה רק חובב, במוקדם או במאוחר אתה תמשך באופן טבעי למה שאתה נהנה לצלם (בתקווה לאחר שתנסה הרבה נישות), ואז בסופו של דבר תבין את הנישה שלך.
אם אתה רוצה להיות צלם מקצועי, הרי שנישה היא חובה, בעיני. אחרי הכל, לקוחות לא ירגישו בטוחים בבחירת צלם "המתמחה" במגוון נישות.
עם סבלנות, ניסויים ומציאת סגנון ויזואלי משלך, קביעת הנישה שלך בסופו של דבר יקרה עבורך ויחד איתה ההצלחה שלך כצלם מקצועי ובעל עסק.
אם נהיתם מהכתבה הזו, אני אשמח אם תרשמו לניוזלטר שלי ובו פעם בחודש אני מדבר על צילום, שיווק, ניהול עסק ועוד ועוד.
